כנסו לפייסבוק

שתפו בפייסבוק

צייצו בטוויטר

קבוצות Google
בקר בקבוצה זו

צור קשר:

הליקובקטור פילורי ודיקור סיני

טיפול בהליקובקטר פילורי

הליקובקטר פילורי הינו חיידק שכיח בקרב אוכלוסיות העולם (מעל 90%) ובפרט אצל גברים ונשים מעל גיל 65. הליקובקטר פילורי חיי בסביבה החומצית של מיצי הקיבה בעזרת יכולתו לפרק שתנן (UREA) וליצור אמוניה - חומר בסיסי מאוד הסותר את חומציות הקיבה ומאפשר סביבת מחייה נוחה לחיידק. דרכי ההדבקה של החיידק עדיין אינם ברורים לחלוטין, אולם ככל הנראה, החיידק עובר מאדם לאדם בצורה פקו-אוראלית על ידי שימוש בכלים משותפים או כתוצאה מהיגיינה לקויה.

בבדיקות שנעשו ברחבי העולם נמצא כי חיידק זה אחראי ל- 90-95% מהכיבים אשר נוצרים בקיבה ובתריסריון, וזאת על ידי היצמדותו לתאי האפיתל בקיבה\תריסריון אשר יוצרים באותו אזור תגובה דלקתית הגורמת להרס בדופן הפנימית של  תאי הקיבה\תריסריון. הרס מעין זה של תאים, גורם לרגישות יתר ולחומציות אנזימי הקיבה אשר לאורך זמן עלולים לגרום לכיב פפטי (אולקוס).

 

הסימנים והסימפטומים אשר עלולים להופיע כתוצאה משכינת החיידק בקיבה הינם רבים כגון:

 

על מנת לגלות את הימצאותו של החיידק בקיבה, נעשות בדיקות שונות על ידי מספר שיטות מקובלות:

בדיקת דם- בבדיקה זו ניתן לגלות הימצאות נוגדני החיידק, בדיקה זו נפוצה מאוד אך פחות אמינה מאחר והנוגדנים נשארים בדם גם חודשים רבים לאחר הכחדת החיידק ולכן לא מעידה בהכרח על נוכחותו במערכת העיכול.

בדיקת נשיפה- בבדיקה זו נושף המטופל לתוך תבחין אשר מודד כמות דו תחמוצת הפחמן בגופו. דו תחמוצת הפחמן מיוצר בגופו של המטופל על ידי החיידק הליקובקטר פילורי. בדיקה זו הינה הטובה ביותר מאחר ואינה פולשנית או כואבת ומהימנה ביותר.

בדיקת אנדוסקופיה- בבדיקה זו מוחדר צינור קטן וגמיש אשר לקצהו מחוברת מצלמת וידאו וסיבים אופטיים, דרך הגרון אל פנים הקיבה והדואדנום. הרופא המטפל, יכול בעזרת המצלמה לראות תמונות ולקחת ביופסיה לבדיקת מעבדה. בדיקה זו מאוד מהימנה אך פולשנית ומסורבלת יותר.

בדיקת צואה- בבדיקה זו ניתן לגלות אנטיגנים של החיידק. בדיקה זו מדויקת ורגישה.

 

הטיפול המערבי כיום משלב תרופות סותרות חומציות לטיפול והקלה בצרבת יחד עם תרופות אנטיביוטיות אשר תפקידן להכחיד את החיידק.

הטיפול התרופתי כולל שני סוגי אנטיביוטיקה- קלריטרומיצין ומוקסיפן (או מטרוג'יל בחולים אלרגיים לפניצילין). כאמור, ניתן גם שילוב של תרופות סותרות חומצה כגון אומפרדקס, לוסק, לנטון וקונטרלוק.

 

האבחון והטיפול ברפואה הסינית

האבחון והטיפול ברפואה הסינית אינו נעשה למטרת חיסול החיידק עצמו, אלה לאופן ביטויו בגוף המטופל וזאת מאחר ואמנות הרפואה הסינית דוגלת בטיפול באדם כמכלול ולא טיפול במחלה ספציפית. אי לכך ובהתאם לזאת, אצל מטופל שחש עייפות, חולשה, ציפורניים שבירות ונשירת שיער, יאובחן ברוב המקרים על ידי הרופא המטפל כסובל מחסר דם כתוצאה מפלישת פתוגן והטיפול יהיה בעזרת פיזור הפתוגן חיזוק דם וכן הלאה.

האבחנות העיקריות הן:

מצבי עודף:

פתוגן חום\קור חיצוני שחדר לקיבה-במצב זה עלולים להופיע סימני בחילות, שלשול\עצירות מלווה בכאבי בטן חזקים. הסימנים יופיעו בדרך כלל לאחר הארוחה וילווו ברגישות לחום\קור.

חום ולחות בקיבה-במצב זה מאובחנים בין היתר בחילות, הקאות חומציות, צרבות, כיבים, כאבי ראש פרונטאליים, כאבי בטן אשר מוטבים בקור או מוחמרים לאחר אכילה של מזון מטובל וחריף.

מצבי חסר:

חסר צ'י הטחול ועודף לחות בקיבה-מצב זה הינו השכיח ביותר, אשר בתוכו משולב מצב של חסר ועודף. כתוצאה מחולשה של הטחול יש פגיעה בשינוי והתמרה של המזון וכתוצאה מכך ישנה הצטברות של לחות בקיבה. הסימנים יהיו כאבי בטן, אי רצון לשתות, נפיחות בטנית, בחילות, עייפות, כבדות, גזים, קשיי עיכול ואלרגיות.

חסר דם-במצב זה המטופל יחוש עייפות, יראה חיוור\חלש, ציפורניים שבירות, נשירת שיער, גזים, אלרגיה וכאבי בטן שמוטבים בחום ובמגע.

 

הטיפול ברפואה סינית משלב בתוכו דיקור סיני וצמחי מרפא המותאמים לאבחנות השונות כגון חיזוק צי הטחול\קיבה, התמרת לחות ופיזור הפתוגן. חשוב לציין כי חלק מנקודות הדיקור והצמחים המרכזיים לטיפול בבעיה זו נבדקו במספר מחקרים מערביים ונמצאו יעילים להפחתת החומציות בקיבה וטיפול בחיידק.

כמו כן, חשוב מאוד לשלב תזונה נכונה ומתאימה המורכבת מ- 70% מזון בסיסי ו- 30% מזון חומצי. מושם דגש מהותי על צריכה של סיבים תזונתיים, דגנים מלאים, ירקות ופירות בסיסיים. כמו כן, חשוב להוסיף לתזונה מרכיבים עשירים באומגה 3 שהינה אנטי דלקתית ומשקמת את ריריות הקיבה. מזונות עשירים בחומצת שומן חיונית זו הינם בין היתר זרעי פשתן טחונים, שמן פשתן- מומלצת כף לסלט פעמים ביום ודגי ים כגון טונה או סלמון. כמו כן מומלצת צריכה של 2-3 שיני שום(לא מומלץ למי שיש כיב פפטי פעיל) והקפדה על לעיסתם ולא בליעתם, הלעיסה משחררת בצורה אפקטיבית יותר את האליסין –החומר הפעיל בשום.

במידה וקיים כיב פפטי מומלץ "צום מיצים" לתקופה של 2-3 ימים על מנת להרגיע את הכיב ולשקם את רירית הקיבה. לשם כך, יש להרבות במזונות המכילים פקטין כגון תפוחים, או מיץ תפוחי אדמה. ולהקפיד על שתייה רבה של מים ותה צמחים כגון מליסה, לואיזה וקמומיל. בנוסף, שתייה יומית של כ- 500 מ"ל מיץ חמוציות ללא סוכר מונעות את היצמדותו של החיידק לתאי האפיתל של הקיבה ובצורה זו "נשטף" החיידק  דרך מערכת העיכול החוצה בצואה.

מומלץ להוריד מזונות חומציים כגון עגבניות, פירות הדר, מוצרי חלב, מוצרים מקמח לבן, מזון מעובד, סוכרים, משקאות מוגזים וקפה.